בול בפוני – חוזרים לשנות ה70

ג’קי לוי ועירן צנחני חוזרים אל שנות ה-70 שלהם ושל המדינה

במופע קומי-מוזיקלי מלא בנוסטלגיה חמימה ומצחיקה

את מופע הסיפורים המוזיקלי החדש של ג’קי לוי ועירן צנחני אפשר לסכם בשתי מילים – מצחיק לזכור. במשך שעה וחצי יושב הקהל מול ג’קי ועירן ונהנה מסיפורים ושירים על העשור המשמעותי בחייו של ג’קי ובחיי המדינה – שנות ה-70.

ג’קי לוי מספר על עיצוב הסלון ה-“מודרני”, ההערות המצחיקות של הדודות, הפגז מהמלחמה שנמצא במרכז הבית, האווירה השכונתית ששררה בערים והכמיהה הבלתי פוסקת שהתעוררה בתרבות ובציבור ל”אמריקה”. שנות ה-70 של ג’קי לוי הן גם סיפור חיים אישי אבל יותר מכל, סיפור חיים של דור שלם ושל מדינה שהפכה מילדה קטנה לטינאייג’רית מרדנית.

שם המופע לקוח מהשיר “גוליית” של להקת כוורת, והפסקול שלו, המבוצע ע”י עירן צנחני (האחים צנחני) מורכב משירי להקות הפופ-רוק של שנות ה-70. הפסקול המוזיקלי משקף גם את השינוי שעברה המדינה, מהמוזיקה ה”רוסית” והקיבוצית אל מוזיקת הפופ–רוק מצביקה פיק, דרך כוורת ועד לאריק אינשטיין שמוליק קראוס ועוד רבים וטובים.

מלבד הגעגוע לשירים הישנים נזכרים ג’קי, עירן וכל הנוכחים באולם בכל האירועים המשמעותיים שהניב העשור הזה – המלחמה, השלום, הניצחון באירוויזיון, הניצחון של מכבי תל אביב בכדורסל ועוד.

מהר מאוד בתוך המופע הקהל מבין שהוא הגיע למסיבה, אולי סוג של כנס מחזור של דור הסבנטיז- שירים וסיפורים נזרקים מכל כיוון, כשג’קי, ממספרי הסיפורים הטובים שיש לנו, מיטיב לתאר את החיים באותה תקופה עד הפרטים הקטנים ביותר – מה לבשנו ומה אכלנו ואיך נראה הבית, ועירן מנגן ושר בכישרון רב את השירים האהובים. הקהל מצידו מזדהה, מתגעגע מעט ונקרע מצחוק.

ג’קי מספר על המופע: “היה לי המון זמן פנוי בסגרים של הקורונה וחומרי הצפייה של הילדים שלי נגמרו והתחלנו לחפור ביוטיוב ועלו לנו קטעים שהיו פופולריים מהנעורים שלי ופתאום קלטתי כמה אני אוהב אותם וכמה הם מצחיקים אותי – העיצוב, השיער המילים הגישה וכל מה שאפיין את אותו העשור, שלא היה רק המכונן בחיים הפרטיים שלי, אלא גם עשור מכונן מבחינות רבות לישראליות. מצחיק להיזכר. את החיבור המוצלח ביני לבין עירן, עשה המפיק צפריר קום, שראה את הפוטנציאל הגדול שטמון במופע הזה”.